עוד צבע לפרחים

מאת: אברהם עוז
בימוי: מאיר בן סימון
עיצוב תפאורה: זוהר אלמליח
עיצוב בגדים: רונה משעול
המשתתפים: חברי קבוצת התיאטרון תספיס

המחזה מתרחש בשנת 1916 בבית החולים הצבאי קרייגלוקהארט בסקוטלנד, שבו מאושפזים חיילים שסובלים מהלם קרב. במרכז הדרמה עומדים שני משוררי מלחמה – קפטן זיגפריד ששון והלוטננט הצעיר וילפרד אוון – הנפגשים במחלקת ההבראה ונרקם ביניהם קשר רגשי ופואטי מורכב, שגולש לרמיזות ארוטיות. לצידם ניצבות שתי אחיות – רות המבוגרת מהמעמד הנמוך, ודבי, צעירה מתנדבת מאריסטוקרטיה – המשקפות את הפערים המעמדיים והמגדריים של התקופה.

המחזה שוזר שירים מקוריים לצד עיבודים של יצירות אוון וששון, ודן באומץ, בגידה, אהבה ואחריות מוסרית בזמן מלחמה. רגעי עימות בין קולות פציפיסטיים ללאומיים נכרכים ברוך, כאב והומור. הדרמה מגיעה לשיאה במותו של אוון ימים ספורים לפני שביתת הנשק, ובהתפכחות של הדמויות הנותרות מן האשליה ש"המלחמה האחרונה" תשים קץ לזוועות. המחזה חוקר את עוצמת השירה אל מול חוסר האונים האנושי – ואת הצורך בעוד "צבע" לפרחים של המוות.